חוות דעת דין זר בענייני ירושה – כל המידע

משרדנו עוסק רבות במתן חוות דעת בדין הזר (הדין האמריקאי), וצבר ניסיון בהכנת עשרות רבות של חוות דעת, המוגשות לרשם הירושה יחד עם הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה.

מהי חוות דעת מומחה בדין הזר?

לפי סעיף 136 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 ("החוק"), בית המשפט בישראל מוסמך לדון בעניין ירושתו של כל אדם, אשר (א) מושבו ביום מותו היה בישראל, או (ב) אשר הניח נכסים בישראל.

פעמים רבות אנו נתקלים במקרה בו תושב חוץ או תושב זר, הלך לעולמו והותיר אחריו נכס בישראל (למשל – דירה, חשבון בנק, קופת גמל או חסכון פנסיוני וכו'). כדי שיורשיו של אותו תושב חוץ יוכלו לקבל לידיהם את הרכוש שהושאר בישראל, הם נדרשים ע"י הרשות המוסמכת להגיש חוות דעת מומחה בדין הזר. יתרה מזו – אפילו כאשר הרכוש שהושאר בישראל הינו מועט, אזי גם במקרים אלה, רובם ככולם, נדרשים היורשים להמציא חוות דעת בדין הזר, על מנת שיוכלו לקבל צו ירושה (או צו קיום צוואה).

המדובר בחוות דעת משפטית, הערוכה כתצהיר, לגבי הדין זר החל על ירושתו של המנוח. הדין הזר הרלבנטי הוא דין מקום מושבו של המנוח בשעת מותו. הפרשנות המקובלת ל"מקום המושב" הוא "מרכז חייו" של המנוח בשעת מותו, לפי בחינת כל הנסיבות והזיקות הרלבנטיות. למשל – אם מקום מושבו של המנוח בעת מותו היה במדינת ניו יורק, אזי תידרש חוות דעת, המפרטת מה קובעים דיני הירושה של ניו יורק בנושא זה; אם מקום מושבו של המנוח היה במדינת קליפורניה, אזי יש להגיש חוות דעת העוסקת בתחולת דיני הירושה של מדינת קליפורניה על עובדות המקרה.

מדוע צריך חוות דעת מומחה לגבי הדין הזר?

הדרישה לחוות דעת מומחה בדין הזר היא לפי כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי, ובכדי לוודא שדיני מדינת המושב של אותו תושב החוץ לא ייפגעו בעקבות החלת הדין הישראלי (למשל – הסדר המשריין חלק מן העזבון לבן זוג או לילדים, כפי שקיים בחלק ממדינות אירופה וארה"ב).

במסגרת פסיקת בית המשפט העליון הישראלי נקבע, כי אדם לא יכול לעשות שימוש בשינוי מקום המושב בכדי להדיר אנשים, שלפי מקום מושבו בשעת מותו היו זכאים לרשת אותו (בקשת רשות ערעור משפחה 594/04 היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי נגד פלונית (ניתן 29.11.2004, פורסם ב"נבו") (אזרחית ותושבת הולנד, שהחזיקה גם באזרחות ישראלית וברכוש בישראל וניסתה בצוואה להדיר את אחת מבנותיה, עימה לא היה לה קשר בחייה; נפסק כי הדבר נוגד את תקנת הציבור, ויחולו ההוראות המהותיות של מקום מושבה, הולנד, למרות אזרחותה הישראלית המקבילה).

מיהו "מומחה" בדין הזר?

בפסיקת בית המשפט העליון משנת 2000, ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' BERG EAST IMPORTS INC. פ"ד נד(1) 697, ("פסק דין ברג") בעמ' 707, נקבע כי:

"קשה להגדיר באופן ממצה מיהו זה שייחשב מומחה לדין זר, אך זאת לומר, כי עורך-דין או משפטן העוסק – בין בפרקטיקה, בין באקדמיה ובין בדרך אחרת – בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח, הינו בעל כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר". 

ועוד נאמר שם כי –

"אם עדות זו אינה נסתרת בראיה אחרת, ייטה בית המשפט לקבלה, אלא אם על פניה איננה משכנעת."

מיהו מומחה לדין האמריקאי?

רבים מהפונים אלינו שואלים גם, באופן יותר ספציפי, מיהו מומחה לדין אמריקאי, והאם אנו מוסמכים לתת חוות דעת בדין הזר גם במדינות אחרות מאשר ניו יורק? האם מי שמוסמך באחת ממדינות ארה"ב – שם, ישנם חוקי מדינתי וחוקים פדראליים – הינו כשיר לתת חוות דעת גם לגבי דין של מדינה אחרת?

אכן כן; אנו עורכים ומגישים, כעניין שבשגרה, חוות דעת בענייני ירושה בדין האמריקאי לא רק במדינת ניו יורק, אלא אף חוות דעת בדין הזר במדינת קליפורניה, בדין של פלורידה, אוהיו, קולורדו, מסצ'וסטס, אילינוי, דלוור, ניו ג'רזי, פילדלפיה, קונטיקט, וושינגטון, טקסס, מישיגן, נבאדה, פנסילבניה ועוד;

בהחלטת בית משפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב, ת"ע 008921/99, בש"א 1578/04 הוכמן דוד נ' הוכמן אריה, אשר ניתן ע"י כב' השופטת ו' פלאוט (פורסם ב'נבו'), מזכיר בית המשפט שורה של מבחנים לקביעה "מיהו מומחה לדין זר", מתוך דברי המלומד מ' שאוה. מבין אותם המבחנים, המבחן הרחב ביותר הוא "כל אדם אשר מפאת מקצועו או עיסוקו ניתנה לו ההזדמנות לרכוש לו ידיעה בחוק הנדון" (סעיף 11 להחלטה). בית המשפט מדגיש כי מומחיותו של נותן חוות-הדעת לעניין הדין הזר, נבחנת עפ"י כללי המשפט הישראלי. מאחר ומבחינת הדין הישראלי, עורך-דין אשר עוסק בשיטת משפט אמריקאית עונה על מבחן המומחיות, אזי בית משפט ישראלי מכיר במומחיותו של עורך דין המוסמך במדינה אחת בארה"ב (שם – ניו יורק) כמומחה גם במדינה אחרת בארה"ב (שם- מישיגן). באופן דומה נקבע גם בפסק דין ברג הנ"ל –  העד המומחה הינו מוסמך במדינת ניו יורק, והוכר כמומחה ע"י בית משפט ישראלי להוכחת הדין בניו ג'רזי.

עדות המומחה לדין הזר בבית המשפט

כאמור, רוב רובן של הבקשות, בהן מוגשת חוות דעת בדין הזר, מסתיימות בהגשת המסמכים לרשם הירושה, ורשם הירושה מעבירם לבית המשפט למשפחה, על פי מצוות סעיף 67א(א)(7) לחוק הירושה. ואולם, בדומה למקרים רגילים (בהם לא מעורב תושב חוץ), גם במקרה של תושבי חוץ יש ומוגשת התנגדות לקיום הצוואה של תושב החוץ.

מקרה כזה היה ב – ת"ע (ת"א) 10936-11-11, עזבון המנוחה פלונית ז"ל נ' אלמונית, אשר ניתן ביום 23 אפריל 2013 [פסק הדין פורסם ב"נבו"]. באותו התיק נתן משרדנו חוות דעת, בתמיכה לתוקפה של צוואה אשר נערכה בניו יורק. המנוחה, אישה ערירית, היתה תושבת ניו יורק, ולה נכס מקרקעין בישראל. בצוואה שערכה בניו יורק שנים אחדות לפני מותה היא ציוותה את נכס המקרקעין לאחותה. משהוגשה הבקשה לקיום, נתמכת בחוות דעת לגבי הדין בניו יורק, הגישה אחות אחרת של המנוחה התנגדות. האחות המתנגדת טענה טענות שונות, לרבות השפעה בלתי הוגנת, זיוף, פגמים צורניים, פגמים מהותיים.

לאחר שלב ההוכחות, במסגרתו נחקרה גם עו"ד טלי רוזן כמומחית אשר כתבה את חוות הדעת לפיה הצוואה תקפה, פסק בית המשפט למשפחה ברמת גן (כבוד השופטת ש. גליק), כי:

"אוסיף ואומר כי מלכתחילה טען ב"כ הנתבעת בפני טענה בעל-פה כי הצוואה מזוייפת. משהערתי כי אין על כך טענה בכתביהטענות, הוא טען שהיא בלתי אותנטית, וכעת הטיעון הסתיים בכך שיש פגם צורני בצוואה המחייב פסלותה. כאמור, אין בידי לקבל הטיעון על כל חלקיו."

כיצד יכול משרדנו לסייע?

כאמור, אחד מתחומי העיסוק המרכזיים בהם מתמחה משרדנו, הינו הכנת חוות דעת מומחה בדין הזר בענייני ירושה. כאשר תושב החוץ התגורר באחת ממדינות ארה"ב, ונדרשת חוות דעת של מומחה לדין האמריקאי כמוסבר לעיל, משרדנו עוסק במתן חוות דעת לבית המשפט לגבי קביעת הדין הזר בשאלה כיצד יתחלק העזבון.

###

דברים אלה מובאים למטרת מידע כללי וראשוני בלבד, ולא נועדו לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

Posted in Publications.