באיזה שלב של הבקשה יש להגיש חוות דעת של מומחה בדין הזר?

את הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה של תושב חוץ, יש להגיש במשרדי רשם הירושה, כפי שעושים בבקשה הנוגעת לירושה או צוואה של תושב ישראל. ואולם, לפי החוק, במקרה של אדם תושב חוץ או תושב זר, אותה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תועבר אוטומטית לבית המשפט למשפחה (לפי סעיף 67א לחוק, סעיף-קטן 7) ("בית המשפט").

אנו ממליצים לצרף את חוות דעת המומחה בדין הזר יחד עם הגשת הבקשה לצו הירושה או לצו קיום הצוואה, ועם שאר המסמכים הנלווים. כידוע, יש להגיש בקשה חתומה ומאומתת וכן תעודת פטירה, וצוואה מקורית (אם המדובר בבקשה לצו קיום צוואה). כמו כן יש להגיש כצרופה לבקשה וכמקור לסמכות הרשם, אסמכתא על הימצאות נכס בישראל. פרטים נוספים מומלץ לעיין גם באתר רשם הירושה.

בהקשר לתעודת פטירה יצויין, כי ככל שמדובר בתעודת פטירה שהונפקה בחו"ל, אזי כדי שניתן יהיה להגיש אותה בישראל – צריך לקבל עליה מבעוד מועד (1) אישור אפוסטיל ממדינת המקור, או (2) אישור העתק נאמן למקור שניתן ע"י הקונסוליה הישראלית; מאחר ותעודת פטירה היא מסמך רשמי שניתן ע"י רשות ציבורית במדינה זרה, על מנת "לאזרח" אותו בישראל על קצה המזלג, האפוסטיל הינו חותמת ההופכת מסמך שניתן במדינה אחת, למסמך שניתן יהיה להשתמש בו במדינה אחרת, מעין "אזרוח" המסמך. לפי אמנת האג משנת 1961 . עוד פרטים על האפוסטיל ניתן למצוא  באתר משרד החוץ תחת הכותרת "שירות קונסולרי" ובהמשך "אימות מסמכים ציבוריים".

לאחר הגשת כל המסמכים, האם מתקיים דיון בבית המשפט?

בדרך כלל לא מתקיים דיון, אלא נערכת בדיקה של המסמכים, ועל סמך תוצאותיה מחליט בית המשפט האם לתת צו ירושה או צן קיום צוואה או לדרוש מסמכים נוספים. הסייג – מקרים בהם מוגשת התנגדות לבקשה;

כאשר מוגשת התנגדות, מגיעה הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה להתדיינות משפטית. במקרים כאלה, במיוחד כאשר ההתנגדות היא לתוקף הצוואה, אפשר שמומחה לדין הזר יזומן להיחקר בבית המשפט. זהו שירות נוסף שמשרדנו עוסק בו, למשל – כאשר עולה השאלה האם צוואה כזו של תושב חוץ הינה תקפה וכשירה לקיום.