הסכם בין יורשים, בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה – כל המידע

כאשר נפטר אדם קרוב, פונים בדרך כלל היורשים לעורך דין על מנת לפתוח בהליך של בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. אכן, ברוב המקרים זוהי דרך המלך השגרתית והמתאימה למקרה, בחינת "מצווה לקיים את רצון המת". ואולם, יש לדעת כי לעיתים המצווה (הנפטר אשר השאיר אחריו צוואה) או המוריש (הנפטר אשר לא השאיר צוואה), בין אם משום שלא נתן דעתו לשיקולים מסוימים הקשורים ליעילות משפטית ומיסויית במימוש, לא קיבל את הייעוץ המתאים, לא רצה להתעמק יותר מידי באפשרויות, או עקב נסיבות שהשתנו – הותיר בלכתו הסדר אשר גורר סיבוכים, מריבות או תוצאות מס מכבידות שלא לצורך.

ברצוננו להציע כי בהליך של "הסכם בין יורשים", כאשר הדבר מתאים ונעשה בהסכמה, ניתן להגיע גמישות בתוצאה ולחלק מחדש את העזבון לאחר מות המוריש/מצווה. זוהי גם הזדמנות ל"מקצה שיפורים" להרגעת הרוחות והטבת היחסים בתוך המשפחה.

במקרים שהנפטר השאיר צוואה ובה כלולים אנשים מסוימים כמוטבים, ולחילופין – כאשר לא הושארה צוואה והיורשים ה"טבעיים" (היורשים על פי דין) מעוניינים להגיע ביניהם בהסכמה בדבר חלוקה של הרכוש, מאפשר חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן – "חוק מיסוי מקרקעין") ליורשים כאלה לערוך הסכם, אשר בתנאים מסוימים הינו פטור ממס. סעיף 5(ג) לאותו החוק קובע (בסעיף קטן (4)), כי:

(4) לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לענין זה,"חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" – החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:

(א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו;
(ב) טרם הסתיימה חלוקת העזבונות.

נציין כי גם אם כבר התבקש והתקבל צו ירושה או צו קיום צוואה, אזי כל עוד לא פעלו על פיו – כלומר – כל עוד לא חולק בפועל העזבון, עדיין לא מאוחר מידי לבדוק את האפשרות להגיע, בהסכמת כולם, להסדר מעשי יותר – מבחינה משפטית וכלכלית – בין הנותרים בחיים.

הסכם בין יורשים – עכשיו יותר מתמיד

כבר לפני שנים אחדות הצענו במאמרנו לעיל, "בקשה לצו ירושה, צו קיום צוואה, או הסכם בין יורשים ?" להיעזר בכלי של הסכם בין יורשים (בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963) כדי לתקן, בדרכי שלום כמובן, חלוקות שנעשו ע"י מוריש או מְצווה בצוואתו. לשמחתנו, לא מעט מלקוחותינו אימצו את העיצה, ובשנים האחרונות ערכנו הסכמים מוצלחים ברוח זו. אז מה חדש? לאור התיקון החדש מס' 76 בחוק מיסוי מקרקעין, אשר ביטל את הפטור המוביל לדירות מגורים, ביטל את הגדרת "אח" כ"קרוב" ועוד, עולה ומתחדד ביתר שאת הצורך לעשות שימוש בכלי זה.

כדי להדגים את חשיבות עריכתו של הסכם בין יורשים, נתאר את עובדות המקרה הבא:

1. סב נפטר, ובצוואתו חילק את עזבונו, הכולל דירת מגורים בחולון וחשבון בנק ובו כ – 200,000 ש"ח ל – 5 נכדיו ולחתנו לשעבר, בחלקים שווים ביניהם (כל אחד 1/6 – שישית). יצויין במאמר מוסגר, כי ילדיו של אותו הסב נפטרו לפניו, ולכן שארי הבשר הקרובים ביותר היו הנכדים.

2. מתוך חמשת הנכדים, שניים הם תושבי ישראל, ושלושה – תושבי חוץ: שניים תושבי צרפת, והשלישית – תושבת ארה"ב.

3. כאמור, החתן לשעבר ירש 1/6 מהדירה אשר נרכשה בשנות ה – 60, וביקש לקנות משאר היורשים, אשר ממילא רצו למכור את חלקם, את ה 5/6 הנותרים.

4. החתן לשעבר הוא אביהם של שלושה מהנכדים – של שני תושבי הארץ ושל תושבת ארה"ב.

5. התעוררה השאלה, כיצד ימכרו הנכדים את זכויותיהם בדירה, תוך ניצול כל אפשרויות הפטור במסגרת החוקי והמותר.

6. לגבי שני הנכדים תושבי הארץ – הללו יכולים למכור, כל אחד את ה – 1/6 שלו, לפי סעיף 49ב(5), המוכר כ "פטור דירת ירושה", הקובע כי:

המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א) המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;
(ב) לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
(ג) אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.

7. מה לגבי תושבי החוץ תושבי צרפת? לאור ניסוח סעיף 49א. המשמיענו, לאחר התיקון לחוק:

49א. (א) תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, המוכר את כל הזכויות במקרקעין שיש לו בדירת מגורים מזכה, שלגביה נתקיימו התנאים האמורים בפרק זה, יהיה זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי סעיף 73, לפטור ממס במכירתה; לעניין סעיף קטן זה, יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס באותה מדינה כי אין לו דירה כאמור.

מאחר שעדיין לא שמענו על מקרים שאנשים קיבלו אישור מרשויות המס במדינת תושבותם על כך שאין להם דירת מגורים, יוצא ששני תושבי צרפת בדוגמה שלנו לא יהיו זכאים לפטור דירת ירושה.

עם זאת, תושבי צרפת בדוגמה שלנו יוכלו ככל הנראה ליהנות מהזכות למכור ב"חישוב הלינארי המוטב", כך שיימחל להם השבח שנצבר עד 1.1.2014.

8. כעת נותרה לנו תושבת ארה"ב, שהיא בתו של הקונה, הוא החתן לשעבר. בדומה לבני דודיה תושבי צרפת, גם היא לכאורה זכאית לכל היותר את החישוב הלינארי המוטב. אלא שכאן אורבת סכנת מס: יש לשים לב לכך, שלפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין המתוקן, מכיוון שהמוכרת היא קרובה של הקונה, היא אינה זכאית כלל לחישוב הלינארי המוטב. משמעות הדבר היא, שיעור מס שבח רגיל עבורה (25% לכל הפחות, ויכול להיות אף הרבה יותר, לפי שיעור המס השולי).

9. כאן בא לעזרתנו הפתרון האפשרי של הסכם בין יורשים: אם נאזן בין היורשים באמצעות הכספים שנשארו בחשבון הבנק של העזבון, נוכל לחלק את נכסי העזבון כך שהבת/הנכדה תושבת ארה"ב מלכתחילה לא תירשם בלשכת רישום המקרקעין כבעלת 1/6 מהדירה, אלא רק חמשת הזוכים האחרים יירשמו, ואילו היא תקבל את שווי ה – 1/6 שלה מתוך הכספים ולא ממכירת הדירה.

10. כמובן שיש לעגן זאת בהסכם ברור אשר יובא בפני משרד מיסוי מקרקעין, אך במקרים כמו אלה זוהי פרוצדורה השווה את הטרחה.

לייעוץ בעניין הסכם בין יורשים ניתן ליצור קשר ישירות עם עו"ד טלי רוזן:
דוא"ל [email protected], ובטלפון 03-7914788

###

דברים אלה מובאים למטרת מידע כללי וראשוני בלבד, ולא נועדו לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

Posted in Publications.