חוות דעת דין זר בענייני ירושה – כל המידע

בכל פעם שמוגשת בישראל, לרשם לענייני ירושה, בקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה, לגבי אדם שהיה תושב חוץ בעת פטירתו, בקשה כזו צריכה להיות נתמכת בחוות דעת של מומחה לדין הזר. משרדנו עוסק רבות במתן חוות דעת בדין הזר (הדין האמריקאי), וצבר ניסיון של למעלה מ – 10 שנים בהכנת חוות דעת, המוגשות יחד עם הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה של תושבי חוץ.

להלן ננסה להסביר מהי חוות דעת מומחה לדין הזר.

מהי חוות דעת מומחה בדין הזר?

לפי סעיף 136 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 ("החוק"), בית המשפט בישראל מוסמך לדון בעניין ירושתו של כל אדם, אשר (א) מושבו ביום מותו היה בישראל, או (ב) אשר הניח נכסים בישראל.

פעמים רבות אנו נתקלים במקרה בו "מושבו" של האדם לא היה בישראל, אלא מושבו היה מחוץ לישראל, אך הוא "הניח נכסים בישראל". כלומר, הוא היה תושב חוץ או תושב זר, אשר הלך לעולמו והותיר אחריו נכס כלשהו בישראל (למשל – דירה, חשבון בנק, קופת גמל או חסכון פנסיוני וכו'). כדי שיורשיו של אותו תושב חוץ יוכלו לקבל לידיהם את הרכוש שהושאר בישראל, הם נדרשים ע"י הרשות המוסמכת להגיש חוות דעת מומחה בדין הזר

המדובר בחוות דעת משפטית, הערוכה כתצהיר, ומפרטת מהו הדין זר החל על ירושתו של המנוח. הדין הזר הרלבנטי הוא דין מקום מושבו של המנוח בשעת מותו. למשל – אם מקום מושבו של המנוח בעת מותו היה במדינת ניו יורק, אזי חוות דעת תידרש לפרט מה קובעים דיני הירושה של ניו יורק בנושא זה – מיהם ה"יורשים על פי דין" לפי חוקי ניו יורק; אם מקום מושבו של המנוח היה במדינת קליפורניה והוא השאיר צוואה, אזי יש להגיש חוות דעת הבוחנת האם לפי דיני מדינת קליפורניה הצוואה תקפה, תוך יישום עובדות המקרה. הפרשנות המקובלת לביטוי "מקום המושב", הוא "מרכז חייו" של המנוח בשעת מותו, לפי בחינת כל הנסיבות והזיקות הרלבנטיות. 

חשוב לדעת: אפילו כאשר הרכוש שהושאר בישראל הינו מועט, גם אז בדרך כלל נדרשים היורשים להמציא חוות דעת בדין הזר, כדי שיוכלו לקבל צו ירושה (או צו קיום צוואה). 

יצויין, כי כאשר מדובר בקופת גמל, או בפוליסת ביטוח חיים, אשר קובעות מוטבים ספציפיים – אזי ברוב המקרים אין צורך בהגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה (וממילא אין גם צורך בחוות דעת של מומחה לדין הזר); במקרה כזה מספיק להגיש לגוף המחזיק בכספים תעודת פטירה, שניתנה במדינה הזרה, מאושרת באישור אפוסטיל.

מדוע צריך חוות דעת מומחה לגבי הדין הזר?

הדרישה לחוות דעת מומחה בדין הזר היא לפי כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי, ונועדה לוודא שתושב החוץ לא ייפגע בעקבות החלת הדין הישראלי (למשל – הסדר המשריין חלק מן העזבון לבן זוג או לילדים, כפי שקיים בחלק ממדינות אירופה וארה"ב). מניסיוננו, ישנם מקרים לא מעטים שדיני הירושה במדינה זו או אחרת בארה"ב שונים מהתוצאה המתקבלת לפי דיני הירושה הישראליים, והמדובר לעיתים בהבדל מהותי המשנה את פני התמונה מבחינת חלוקת נכסי העזבון.

במסגרת פסיקת בית המשפט העליון הישראלי נקבע, כי אדם לא יכול לעשות שימוש בשינוי מקום המושב בכדי להדיר אנשים, שלפי מקום מושבו בשעת מותו היו זכאים לרשת אותו (בקשת רשות ערעור משפחה 594/04 היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי נגד פלונית (ניתן 29.11.2004, פורסם ב"נבו") (אזרחית ותושבת הולנד, שהחזיקה גם באזרחות ישראלית וברכוש בישראל וניסתה בצוואה להדיר את אחת מבנותיה, עימה לא היה לה קשר בחייה; נפסק כי הדבר נוגד את תקנת הציבור, ויחולו ההוראות המהותיות של מקום מושבה, הולנד, למרות אזרחותה הישראלית המקבילה).

מיהו "מומחה" בדין הזר?

בפסיקת בית המשפט העליון משנת 2000, ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' BERG EAST IMPORTS INC. פ"ד נד(1) 697, ("פסק דין ברג") בעמ' 707, נקבע כי:

"קשה להגדיר באופן ממצה מיהו זה שייחשב מומחה לדין זר, אך זאת לומר, כי עורך-דין או משפטן העוסק – בין בפרקטיקה, בין באקדמיה ובין בדרך אחרת – בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח, הינו בעל כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר". 

ועוד נאמר שם כי –  

"אם עדות זו אינה נסתרת בראיה אחרת, ייטה בית המשפט לקבלה, אלא אם על פניה איננה משכנעת."

מיהו מומחה לדין האמריקאי?

רבים מהפונים אלינו שואלים גם, באופן יותר ספציפי, מיהו מומחה לדין אמריקאי, והאם אנו מוסמכים לתת חוות דעת בדין הזר גם במדינות אחרות מאשר ניו יורק? האם מי שמוסמך באחת ממדינות ארה"ב – שם כידוע ישנם חוקים מדינתיים וחוקים פדראליים – הינו כשיר לתת חוות דעת גם לגבי דין של מדינה אחרת? 

אכן כן; אנו מכינים ומגישים, כעניין שבשגרה, חוות דעת בענייני ירושה בדין האמריקאי לא רק במדינת ניו יורק, אלא בכל מדינות ארצות הברית, לרבות הדין של אוהיו, איידהו, אילינוי, אריזונה, ג'ורג'יה, דלוור, דרום קרוליינה, וושינגטון, ויסקונסין, טנסי, טקסס, מיזורי, מישיגן, מסצ'וסטס, מרילנד, ניו ג'רזי, נבאדה, פלורידה, פנסילבניה, צפון קרוליינה, קולורדו, קונטיקט, קליפורניה, רוד איילנד ועוד; יצויין כי דיני הירושה הם דינים מדינתיים – כלומר – כל מדינה קובעת לעצמה את הסדרי הירושה שלה, ולעיתים יש הבדלים מהותיים בין מדינה למדינה. למשל, במדינת פנסילבניה אין צורך בעדים לצוואה מודפסת וחתומה (בעוד ברוב המדינות נדרשת חתימה של לפחות שני עדים על הצוואה); במדינות מסויימות יורש בן הזוג את כל העזבון, במקרה בו בן הזוג הנפטר לא השאיר צוואה ולבני הזוג יש רק ילדים משותפים; וישנן כמובן סוגיות משפטיות נוספות, כגון זכות משוריינת בעזבון, השמורה לבן הזוג. 

בהקשר זה נזכיר את החלטת בית משפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב, ת"ע 008921/99, בש"א 1578/04 הוכמן דוד נ' הוכמן אריה, אשר ניתנה ע"י כב' השופטת ו' פלאוט (פורסם ב'נבו'). בהחלטה זו מציין בית המשפט שורה של מבחנים לקביעה "מיהו מומחה לדין זר", מתוך דברי המלומד מ' שאוה. מבין אותם המבחנים, המבחן הרחב ביותר הוא "כל אדם אשר מפאת מקצועו או עיסוקו ניתנה לו ההזדמנות לרכוש לו ידיעה בחוק הנדון" (סעיף 11 להחלטה). בית המשפט מדגיש כי מומחיותו של נותן חוות-הדעת לעניין הדין הזר, נבחנת עפ"י כללי המשפט הישראלי. מאחר ומבחינת הדין הישראלי, עורך-דין אשר עוסק בשיטת משפט אמריקאית עונה על מבחן המומחיות, אזי בית משפט ישראלי מכיר במומחיותו של עורך דין המוסמך במדינה אחת בארה"ב (שם – ניו יורק) כמומחה גם במדינה אחרת בארה"ב (שם- מישיגן). באופן דומה נקבע גם בפסק דין ברג הנ"ל –  העד המומחה הינו מוסמך במדינת ניו יורק, והוכר כמומחה ע"י בית משפט ישראלי להוכחת הדין בניו ג'רזי.

יצויין כי הרשם לענייני ירושה ונציגי האפוטרופוס הכללי לא מסתפקים בדרך כלל בחוות דעת בדין הזר כאשר זו ניתנת ע"י עו"ד אמריקאי שאינו חבר בלשכת עורכי הדין בישראל. נציגי האפוטרופוס הכללי דורשים שהמומחה בדין הזר יהיה – בצד היותו בקי בדין הרלבנטי – עורך דין המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל ונמצא בישראל, כלומר כפוף לדין הישראלי ויכול לתת תצהיר.

עדות המומחה לדין הזר בבית המשפט

כאמור, רוב רובן של הבקשות, בהן מוגשת חוות דעת בדין הזר, מסתיימות בהגשת המסמכים לרשם הירושה, ורשם הירושה מעבירם לבית המשפט למשפחה, על פי מצוות סעיף 67א(א)(7) לחוק הירושה. ואולם, בדומה למקרים רגילים (בהם לא מעורב תושב חוץ), גם במקרה של תושבי חוץ יש ומוגשת התנגדות לקיום הצוואה של תושב החוץ.

מקרה כזה היה ב – ת"ע (ת"א) 10936-11-11, עזבון המנוחה פלונית ז"ל נ' אלמונית, אשר ניתן ביום 23 אפריל 2013 [פסק הדין פורסם ב"נבו"]. באותו התיק נתן משרדנו חוות דעת, בתמיכה לתוקפה של צוואה אשר נערכה בניו יורק. המנוחה, אישה ערירית, היתה תושבת ניו יורק, ולה נכס מקרקעין בישראל. בצוואה שערכה בניו יורק שנים אחדות לפני מותה היא ציוותה את נכס המקרקעין לאחותה. משהוגשה הבקשה לקיום, נתמכת בחוות דעת לגבי הדין בניו יורק, הגישה אחות אחרת של המנוחה התנגדות. האחות המתנגדת טענה טענות שונות, לרבות השפעה בלתי הוגנת, זיוף, פגמים צורניים, פגמים מהותיים.

לאחר שלב ההוכחות, במסגרתו נחקרה גם עו"ד טלי רוזן כמומחית אשר כתבה את חוות הדעת לפיה הצוואה תקפה, פסק בית המשפט למשפחה ברמת גן (כבוד השופטת ש. גליק), כי:

"אוסיף ואומר כי מלכתחילה טען ב"כ הנתבעת בפני טענה בעל-פה כי הצוואה מזוייפת. משהערתי כי אין על כך טענה בכתביהטענות, הוא טען שהיא בלתי אותנטית, וכעת הטיעון הסתיים בכך שיש פגם צורני בצוואה המחייב פסלותה. כאמור, אין בידי לקבל הטיעון על כל חלקיו."

כיצד יכול משרדנו לסייע?

בשנים האחרונות נחשב משרדנו כמשרד מוביל ומוכר בתחום של הכנת חוות דעת מומחה בדין הזר. המדובר הן בחוות דעת ככלל, והן בחוות דעת בענייני ירושה במיוחד. לאחרונה שימשה עו"ד טלי רוזן כמומחה לדין הזר מטעם בית המשפט. כלומר, בית משפט בו מתקיים סכסוך או הליך נוגע לירושה של תושב חוץ, בחר למנות את עו"ד טלי רוזן על מנת שתחווה דעתה בעניין הדין הזר. במסגרת זו נדרשה עו"ד טלי רוזן לחוות דעת על הדין בניו ג'רזי – מהו הסטטוס של צו קיום צוואה אשר ניתן במדינת ניו ג'רזי, לגבי אדם רב נכסים בארצות הברית, וכיצד יש ליישמו לפתרון המחלוקת על הרכוש הרב שהיה לאותו מנוח גם בישראל. זאת, בשים לב למערכת העובדות המורכבת שהיתה בפני בית המשפט.

בנוסף, בעניין אדם שנפטר לפני שנים רבות והיה תושב מדינת ניו יורק, היו הצדדים חלוקים בשאלה איזה דין יחול. בית המשפט לענייני משפחה מינה את עו"ד טלי רוזן כמומחה לדין הזר מטעם בית המשפט.

בכל המקרים הללו ובמקרים נוספים בהם המנוח הוא תושב חוץ שהתגורר באחת ממדינות ארה"ב, ונדרשת חוות דעת של מומחה לדין האמריקאי כמוסבר לעיל, נשמח לייעץ; חשוב להבין איך לבנות נכון את הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, על מנת שהן ישקפו את המצב המשפטי הנכון בנסיבות העניין. ניתן ליצור עימנו קשר ולהתייעץ בעניין, ונעשה כמיטב יכולתנו לתת מענה.

###

דברים אלה מובאים למטרת מידע כללי וראשוני בלבד, ולא נועדו לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

Posted in Publications.